רופא עור פרטי, רפואת עור אסתטית

נשירת שיער: מדריך מקיף לאבחון וטיפול

נשירת שיער

שתפו את הפוסט עכשיו

נשירת שיער היא תופעה מטרידה ונפוצה המשפיעה על מיליוני אנשים מכל הגילאים, נשים, גברים וילדים כאחד. היא יכולה לנבוע ממגוון רחב של סיבות, החל מגורמים זמניים כמו מתח או שינויים עונתיים, ועד למצבים כרוניים הדורשים התערבות רפואית.

חשוב לזכור שאבחון מדויק ומוקדם על ידי רופא/ת עור הוא קריטי לבחירת הטיפול היעיל ביותר, וככל שהבעיה מזוהה מוקדם יותר – כך גדל הסיכוי להצלחה ולשמירה על שיער בריא לאורך זמן.

תהליך האבחון: מפתח לטיפול יעיל

כדי לקבוע את סוג נשירת השיער וגורמיה, רופא/ת עור יבצע/תבצע תהליך אבחון מקיף הכולל:

  • אנמנזה (היסטוריה רפואית): שאלות מפורטות על היסטוריית נשירת השיער, תסמינים נלווים, מחלות רקע, תרופות קבועות, הרגלי תזונה וטיפוח, וכן היסטוריה משפחתית של נשירת שיער.
  • בדיקה גופנית: בדיקה יסודית של הקרקפת, השיער, ולעיתים גם אזורים אחרים בגוף כדי לחפש סימנים למצבים רפואיים אחרים.
  • בדיקות דם: בדיקות דם שגרתיות יכולות לזהות חוסר בוויטמינים ומינרלים (כגון ברזל, ויטמין D), בעיות בבלוטת התריס או חוסר איזון הורמונלי, שיכולים להשפיע על נשירת שיער.
  • דרמוסקופיה (טריכוסקופיה): בדיקה לא פולשנית של הקרקפת והשיער באמצעות דרמוסקופ – מכשיר הגדלה מיוחד המאפשר לרופא/ה לראות את זקיקי השיער, כלי הדם ודפוס הנשירה בצורה מדויקת יותר.
  • ביופסיה אבחנתית (במקרים מסוימים): במקרים מורכבים יותר, יילקח דגימת עור קטנה מהקרקפת ונשלחת לבדיקה פתולוגית. בדיקה זו מאפשרת לזהות דלקות, צלקות או שינויים אחרים בזקיקי השיער.

סוגי התקרחות (אלופציה) עיקריים

נשירת שיער מסווגת לסוגים שונים בהתאם לגורם ולדפוס הנשירה:

  1. התקרחות אנדרוגנטית (Androgenetic Alopecia): הסוג הנפוץ ביותר, המכונה גם התקרחות תורשתית או התקרחות גברית/נשית. היא נובעת משילוב של גנטיקה והשפעת הורמונים (אנדרוגנים).
    • אצל גברים: מתאפיינת בדילול שיער במפרצים ובכיפה (קודקוד).
    • אצל נשים: מתבטאת לרוב בדילול כללי של השיער על פני הקרקפת, עם הרחבת השביל.
  2. אלופציה אראטה (Alopecia Areata): מחלה אוטואימונית הגורמת להתקרחות במוקדים עגולים וחלקים על הקרקפת או באזורי שיער אחרים בגוף.
  3. טלוגן אפלוביום (Telogen Effluvium): נשירת שיער מפושטת ופתאומית, לרוב על רקע אירוע טראומטי לגוף או לנפש (כגון לידה, מחלה קשה, ניתוח, מתח קיצוני, שינויים הורמונליים או דיאטת בזק).
  4. טראקשיונל אלופציה (Traction Alopecia): נשירת שיער הנגרמת ממתיחה כרונית של השיער, לרוב עקב תסרוקות הדוקות (צמות, קוקו הדוק, תוספות שיער) או שימוש יתר במחליקי שיער.
  5. מחלות דלקתיות (לא צלקתיות) של הקרקפת: מצבים כמו סבוריאה דרמטיטיס חמורה או פסוריאזיס בקרקפת, העלולים לגרום לדלקת ונשירה זמנית.
  6. מחלות דלקתיות – צלקתיות (Cicatricial Alopecia): קבוצת מחלות נדירות יותר, שבהן הדלקת פוגעת ומשמידה את זקיקי השיער באופן בלתי הפיך, ומובילה להתקרחות צלקתית. דוגמאות כוללות:
    • ליכן פלנופילאריס (Lichen Planopilaris)
    • Frontal Fibrosing Alopecia (FFA) – נפוצה בעיקר בקרב נשים, ומתבטאת בנסיגת קו השיער הקדמי.
  7. זיהומים פטרייתיים (טינה קפיטיס – Tinea Capitis): זיהום פטרייתי של הקרקפת, נפוץ יותר בילדים, הגורם להתקרחות מוקדית עם קשקשת ואדמומיות.

אפשרויות טיפול בנשירת שיער

הטיפול בנשירת שיער מותאם באופן אישי לאבחנה הספציפית, חומרת המצב וגורמים נוספים. קיימות מגוון אפשרויות טיפול:

  • טיפולים מקומיים:
    • שמפו, תרסיסים וקרמים המכילים חומרים פעילים כמו מינוקסידיל (להגברת זרימת הדם לזקיקים ולעידוד צמיחת שיער), קורטיקוסטרואידים (להפחתת דלקת במצבים מסוימים), או תכשירים המכילים חומרים טבעיים.
    • הזרקות סטרואידים: ישירות לקרקפת במקרים של אלופציה אראטה.
  • טיפולים סיסטמיים (תרופות דרך הפה):
    • פינסטרייד (פרופסיה/פרואב): תרופה המשמשת בעיקר גברים עם התקרחות אנדרוגנטית, על ידי חסימת ההורמון הגברי DHT.
    • תרופות לדיכוי מערכת החיסון: במצבים אוטואימוניים כמו אלופציה אראטה.
    • גלולות למניעת הריון או תרופות אנטי-אנדרוגניות: לנשים עם התקרחות אנדרוגנטית על רקע הורמונלי.
    • תוספי תזונה: במקרים של חוסר בוויטמינים או מינרלים חיוניים.
  • טכנולוגיות מתקדמות:
    • לייזר רך (LLLT – Low-Level Laser Therapy): טיפול המשתמש באור לייזר בעוצמה נמוכה לעידוד צמיחת שיער.
  • טיפולים רגנרטיביים (התחדשותיים):
    • PRP (Plasma Rich Platelets): טיפול המבוסס על הזרקת פלזמה עשירה בטסיות דם מהמטופל/ת עצמו/ה לקרקפת. הטסיות מכילות גורמי גדילה המעודדים צמיחת שיער.
    • אקזוזומים: טכנולוגיה חדשנית המשתמשת בננו-חלקיקים המופרשים מתאי גזע, ומכילים חומרים פעילים המעודדים התחדשות תאים וצמיחת שיער.
  • השתלת שיער: במקרים של התקרחות מתקדמת וקבועה, במיוחד בהתקרחות אנדרוגנטית, ניתן לבצע השתלת שיער – העברת זקיקי שיער מאזורים עשירים ללא נשירה (לרוב מאחור העורף) לאזורים דלילים.

חשיבות הליווי המקצועי

נשירת שיער יכולה להיות מצב מתסכל ומורכב. ליווי מקצועי של רופא/ת עור מומחה/ית הוא חיוני לאורך כל התהליך – החל מהאבחון המדויק, דרך בחירת תוכנית הטיפול המתאימה ביותר, ועד למעקב אחר התקדמות והתאמות נדרשות. גישה הוליסטית המתייחסת גם לגורמים רגשיים ופסיכולוגיים הקשורים לנשירת שיער תורמת גם היא להצלחת הטיפול ושיפור איכות החיים.

שאלות נפוצות על נשירת שיער

ש: האם נשירת שיער היא תמיד סימן למחלה?

ת: לא בהכרח.

נשירת שיער יומיומית של כ-50-100 שערות היא תופעה נורמלית כחלק ממחזור החיים הטבעי של השערה.

עם זאת, נשירה מוגברת, דילול ניכר בשיער או הופעת קרחות, עשויים להעיד על בעיה הדורשת בדיקה רפואית.

 

ת: משך הזמן לראיית תוצאות משתנה מאוד בהתאם לסוג הנשירה, הטיפול שנבחר וקצב התגובה האישי.

ברוב המקרים, נדרשים מספר חודשים של טיפול עקבי (לרוב 3-6 חודשים ואף יותר) על מנת לראות שינוי משמעותי.

 

ת: תוספי תזונה המכילים ויטמינים, מינרלים וחומרים אחרים (כמו ביוטין, אבץ, ברזל) יכולים לסייע במקרים של חוסר תזונתי שהוכח בבדיקות דם כגורם לנשירה.

עם זאת, חשוב לא לקחת תוספים ללא אבחון וייעוץ רפואי, שכן עודף של ויטמינים מסוימים עלול להיות מזיק.

 

ת: כן, נשירת שיער לאחר לידה (טלוגן אפלוביום) היא תופעה נורמלית ושכיחה מאוד. היא מתרחשת בדרך כלל כ-2-4 חודשים לאחר הלידה, עקב שינויים הורמונליים חדים. במרבית המקרים, השיער חוזר לצמוח באופן מלא תוך מספר חודשים עד שנה.

 

ת: קיימים הבדלים בגישת הטיפול בין גברים לנשים, בעיקר בהתקרחות אנדרוגנטית.

בעוד שמינוקסידיל מתאים לשני המינים, פינסטרייד (פרופסיה) מיועד בעיקר לגברים, ואילו לנשים עשויים להיות מותאמים טיפולים הורמונליים מסוימים. האבחון המדויק קובע את הטיפול הספציפי.

אני מזמינה אתכם לקבוע פגישת ייעוץ במרפאתי כדי לאבחן את הגורם לנשירת השיער ולהתאים עבורכם את תוכנית הטיפול האופטימלית, בדרך לשיער בריא ושופע.

מחכה לפגוש אתכם,

ד"ר קרן בן ארי מעוז

סרטונים ופםוסטים שלי על נשירת שיער

השאירי פרטים. נחזור אליך בקרוב!